כריתת בלוטת מגן ללא צלקת

ניתוח בלוטת התריס בעזרת רובוט –  ללא צלקת ניתוחית בצוואר.
פריצת דרך בניתוחי בלוטת התריס ויותרת התריס.
 
בשנים האחרונות התפתחה שיטה חדשה לכריתת בלוטת התריס (בלוטת המגן)  ויותרת התריס (פארתירואיד). יתרונה הגדול בכך שבתום הניתוח  אין צלקת בצוואר.
השימוש ברובוט (הקרוי דה-וינצי´) מאפשר הסרה בטוחה של בלוטת התריס ללא צורך בחתך צווארי על ידי ביצוע חתך נסתר בבית השחי  דרכו  ניתן להביא את זרועות הרובוט לבלוטת המגן שבצוואר  ולהסירה באופן מבוקר ובטוח.

חשוב  להדגיש שלא הרובוט מבצע את הניתוח. המנתח שולט באופן מלא בזרועות הרובוט ומפעיל אותו בחדר ניתוח.  הרובוט הינו למעשה כלי ניתוחי מתקדם  ומתוחכם המאפשר למנתח לבצע ניתוח לכריתת הבלוטה מרחוק. לרובוט אינו יכול לבצע שום פעולה באופן אמצעי  ולא ניתן לתכנת  מראש או במהלך הניתוח את הרובוט לבצע תנועה. רק המנתח מניע בזמן אמת את זרועות הרובוט. רק המנתח יכול להניע את הרובוט ולקבל את ההחלטות  הניתוחיות הדרושות בכל רגע נתון.

 

 

 בתמונות (מימין לשמאל):  צלקת ניתוחית בקו שיער (גישה רובוטית) ,  בקו בית השחי  (גישה רובוטית) ובצוואר (ניתוח ללא רובוט)

 

מה היתרונות של הניתוח הרובוטי ?

קיימים מספר יתרונות למנתח בשימוש ברובוט:

תחילה אסטטית – בתום הניתוח אין צלקת בצוואר.

הרובוט מאפשר למנתח להשתמש ב – 4 זרועות במהלך הניתוח. על זרוע אחת מורכבת מצלמה ועוד שלוש זרועות של מכשור ניתוחי. למעשה – הרובוט מעצים את היכולת הכירורגית של המנתח כך שבמקום שתי הידיים – המנתח יכול לעבוד עם "4 ידיים". השליטה של המנתח מלאה ולרובוט אין כל יכולה לבצע פעולה באופן עצמאי. כל פעולה של המנתח ביחידת השליטה מתורגמת על ידי הרובוט לתנועה של כלי הניתוח בצוואר.

זרועות הרובוט מאפשרות תנועה בשבע דרגות חופש. זוהי יכולת מעבר לחופש התנועה של יד המנתח. יכולת זאת מאפשרת חופש פעולה ותמרון מקסימלי של המנתח בשדה הניתוח.


בתמונה: מימין -זרועות הרובוט קטנות ועדינות עם טווח תנועה ותמרון מקסימלי תכונה המהווה יתרון משמעותי בשדה ניתוח קטן בצוואר. משמאל- השוואה בין יד המנתח לזרוע הרובוטית.






בתמונה התחתונה: השליטה של המנתח על תנועת זרועות הרובוט ביחידת הבקרה. בתמונה העליונה- הכלים הניתוחיים בקצה זרוע הרובוט בשדה הניתוח.



להבדיל מהניתוח הרגיל בו המנתח עומד ורוכן מעל צוואר המנותח. עבודת המנתח בניתוח רובוטי נעשית בישיבה נוחה כשהזרועות מונחות על משענת ורק כף היד מניעה את זרועות הרובוט. בעזרת הרגליים המנתח מסוגל לעבור בקלות בין זרועות הרובוט ולשנות את זויות המצלמה, הפוקוס וההגדלה.  המנתח מתעייף פחות ומרוכז יותר בניתוח – נתון המשפר את הביצועים ומקטין את הסיכון לטעויות.
מצלמה תלת מיימדית מורכבת על אחת מזרועות הרובוט והינה בשליטה מלאה של המנתח. הוא יכול להזיזה בשדה הניתוח באופן מלא. ניתן להגדיל את שדה הניתוח עד פי 10 ולקבל תמונה חדה ברזולוציה גבוה (HD). הרזולוציה הגבוהה וההגדלה מאפשרים למנתח לזהות בברור את בלוטת המגן  אותה יש להסיר ובאותו זמן לשמור על מבנים חשובים כגון העצב  שאחראי לתנועת מיתרי הקול, כלי דם ורקמות נוספות שמצויות בצוואר ויש להמנע מפגיעה בהם.


הרובוט מנטרל רעידות ותנועות נשימה של המנתח. אי לכך – זרועות הניתוח הרובוטיות יציבות לחלוטין. כל תנועה מאוד מדויקת וללא סטייה "אנושית" מיותרת.

זמן ההחלמה מניתוח רובוטי זהה לניתוח הרגיל.


בתמונה: חדר ניתוח יעודי לרובוט. המנתח יושב על יחידת הבקרה (מימין) ושולט באופן מלא על זרועות הרובוט (משמאל)
 
 

מהם חסרונות השימוש בכריתת בלוטת התריס בעזרת הרובוט ?

משך הניתוח ממושך יותר אולם ככל שהמנתח מנוסה יותר – משך הניתוח מתקצר.

הניתוח הרובוטי יקר משמעותית מהשיטה הצווארית הרגילה.

לא כל מקרה מתאים לניתוח רובוטי. הניתוח לא מתאים למטופלים עם עודף משקל ניכר או בלוטת מגן גדולה היורדת לבית החזה.

 

למה לצפות בימים שלאחר הניתוח ?

תחילה ליהנות מהעובדה שאין צלקת צווארית לאחר הניתוח ...

הצלקת בבית השחי  מצויה מתחת לכפל הזרוע, אורכה כ 4-5  סמ´ והיא מחלימה בד"כ יפה ונסתרת מהעין.

בסמוך לצלקת בבית השחי המנתח משאיר נקז (בניתוח הרגיל הנקז גורם לצלקת נוספת בצוואר) אותה מוציאים כ  1-2  ימים לאחר הניתוח. ההוצאה לא כואבת כלל. וזמן קצר אחר –כך ניתן להשתחרר מבית החולים.

קיימת לעיתים ירידה מסויימת בתחושה העורית  (מעין "נימול") מעל האזור המנותח. זה מצב זמני שחולף תוך מספר ימים.

 



בתמונה: מטופלת ללא צלקת ניתוחית בצוואר לאחר ניתוח לכריתת בלוטת התריס.
הצלקת מוסתרת בבית השחי (החץ השחור משמאל מכוון לאזור הצלקת).





בתמונה: מטופלת נוספת לאחר ניתוח רובוטי לכריתת בלוטת התריס.
הצוואר ללא צלקת ניתוחית. התמונה צולמה 9 ימים לחאר הניתוח.
 
 
בתמונה הבאה מוגדמת צלקת ניתוחית לאחר חתך בקו שיער. שימו לב שהצלקת טבועה בתוך השיער ואינה נגלית לעין
 
 

האם הניתוח הזה מסוכן יותר מניתוח צווארי רגיל ?

לא.

בעולם בוצעו אלפי ניתוחים רובוטיים של כריתת בלוטת המגן. הוכח שהסיכון הניתוחי בניתוח רובוטי זהה לניתוח הצווארי הרגיל.

אי לכך סיבוכי הניתוח  המוכרים בניתוח צווארי רגיל (זיהום, דימום, פגיעה בעצב האחראי על תנועת מיתר הקול או  פגיעה בבלוטת יותרת התריס)   דומים לאילו שבניתוחים עם הרובוט.

 

 תמונה: מבט מאחורי גב המנתח כשהוא יושב על יחידת השליטה (מימין). באותו חדר שוכב המטופל כשהצוות סביבו עוקב אחר הניתוח מקרוב. בתמונה משמאל - המנתח על יחידת השליטה בזמן הניתוח.






 

 התפתחות הניתוח הרובוטי להסרה של בלוטת התריס.

הניתוח הרובוטי לניתוחי בלוטת התריס (בלוטת המגן) הינה פעולה לכריתה חלקית או מלאה של בלוטת התריס. היא התפתחה בדרום קוראה – שם קיימת סלידה רבה בצלקות בצוואר ופנים. עד כה בוצעו אלפי ניתוחים בשיטה זאת  בדרום קוריאה בארופה ובאה"ב.

עד להופעת הרובוט היו שתי שיטות לכריתת בלוטת התריס. השיטה הרגילה עם חתך צווארי של כ 4-6 סמ´ כפי שמוכרת כיום. שיטה נוספת שהתפתחה כללה חתך צווארי קטן של כ- 2 סמ´ בצוואר עם כריתה אנדוסקופית של בלוטת התריס (שימוש במצלמה קטנה המוחדרת דרך החתך הצווארי). בשיטה זאת השימוש באנדוסקופ איפשר חזיון דו ממדי (להבדיל מהעבודה התלת ממדית עם הרובוט) וכריתת  רק של  בלוטות מגן קטנות עקב החתך המוגבל בצוואר.

 

חשוב לציין כי בשנים האחרונות הרובוט  (הקרוי דה-וינצי´) משמש לניתוחים בתחומים רבים ברפואה. האורולוגים משתמשים ברובוט לכריתות של הפרוסטטה. הגניקולוגים נעזרים ברובות לכריתות רחם. הכירורגים מסוגלים לבצע כריתת בחלל הבטן של כבד ואיברים נוספים במספר חתכים מינימליים. לאור הצלחת השיטה – תחומים נוספים ברפואה מתעניינים ברובוט והשימוש בו מתרחב באופן ניכר לפעולות ניתוחיות נוספות.  בתחום הראש צוואר הרובוט משמש גם לכריתת גידולים בלוע  (שקדים ובסיס לשון) כמו גם לגידולי הגרון ולטיפול בחולים עם דום נשימה בשינה.




בניית אתרים Blacknet.co.il